את המאמר הזה כתבתי לפני כ-20 שנה בכותרת "השלום מתחיל מבפנים". ואז העיר משהו ואמר: "כן, נכון, אבל גם האלימות מתחילה מבפנים". חשבתי כמה זה נכון וכשהבנתי שבעצם הכל מתחיל ותלוי בנו, מה שקובע זה לאן נקח את מה שנקרה בדרכינו.
וכן, המקום היחידי למצוא שלום הוא בתוכינו.
טאי צ'י צ'ואן היא אומנות לחימה, בה במידה היא אמנות השלום. סתירה גמורה ?!…
לאדם המערבי שאינו מורגל בחשיבה הסינית – אולי. תרבות זו מושתתת על ניגודים לכאורה, היוצרים זה את זה, והמאפשרים זה את קיומו של זה. כך גם טאי צ'י – הדרך אשר פתוחה לכולם.
ה"יריב", העומד מולנו, לא להביסו אנו באים כי אם ללמוד ממנו. אין הוא אלא בבואה שלנו, המאפשרת לנו להתבונן לתוכנו ולהבין את עצמנו טוב יותר. ה"לחימה" אינה באדם אחר אלא ב"יריב" הנמצא בתוכנו. זה יכול להיות מחשבות תועות, כאב גופני, חוסר סבלנות וסובלנות, עצבנות, פחד – לכל אחד "יריבים" משלו.
"מלחמה" זו מטרתה שלום, שלום בתוכנו פנימה. תרגול יומי קבוע של טאי צ'י, מעלה על פני השטח את כל ה"יריבים", שבמודע ושבלא מודע, ונותן לנו הזדמנות להשלים איתם ואותם.
כמו שהאגדה העתיקה מספרת שיש בתוכינו את שני זאבים. הזאב הטוב (היצר הטוב) והזאב הרע (היצר הרע) שנלחמים זה בזה. מי לדעתכם ינצח…….
זה שאנו מאכילם יותר.
השלום האמיתי בא מבפנים. ככל שמעגלי ההרמוניה והשלוה מגיעים למקומות עמוקים יותר בגופנו, כך מתרחבים מעגלי השלום עם סביבתנו.
אמנות הלחימה מהווה דרך לשלום.
מארק ויסמן – דוג'ו בהרים