|
אבל מי באמת יודע את טיבעה של
האנרגיה הזאת? כך גם לגבי הצ'י:
אנו יכולים להשתמש בו מבלי להיות מודעים למה הוא באמת. צ'י
מתבטא בכל.
לפי הבנה סינית
עתיקה צ'י מתבטא בשמיים, כוכבים בתנועתם, בעננים, במים, באדמה ובכל מה
שנמצא בתוך המים ועל פני כדור הארץ. הכל הוא מניפסט של צ'י, כולל
אותנו.
כאשר אנו אומרים שאנו מתרגלים תרגילי
אנרגיה, מה בעצם אנו מתרגלים? האנרגיה היא כבר בתוכנו, היא מה שאנחנו, כך שהתרגול
אינו יכול להוסיף לנו אנרגיה. תרגול הצ'י גונג מאפשר לנו להרגיש אנרגיה זאת באמצעות
פיתוח המודעות אליה. המודעות לאנרגיה היא למעשה מודעות לעצמנו. הכלים שאפשר לעבוד
עימם הם הגוף, ההכרה והנשימה.
תרגול בעזרת סרגל הטאי צ'י לא נראה
מרשים. למעשה, רוב הדברים אמיתיים אינם נראים מרשימים במיוחד. זהו תרגיל מאד פשוט,
אשר עובד על דברים בסיסיים ביותר: על הגוף, על ההכרה ועל הנשימה. סרגל טאי צ'י נעשה
ידוע לראשונה בסין בשנת 1950. באותן שנים היה מחסור רב בתרופות, וממשלת סין עודדה
אנשים לפרסם ולתרגל שיטות ריפוי מסורתיות כמו אקופונקטורה, למשל, או סרגל טאי צ'י.
צ'יו-צ'אנג-טאו היה בן 115 שנים כאשר
פתח מרכז בבייג'ין והתחיל ללמד תרגול זה. עד שנפטר, שלוש שנים מאוחר יותר, הוא
הספיק ללמד הרבה אנשים, שהתחילו לתרגל את תרגיל סרגל הטאי צ'י. ביניהם היו גם הרבה
רופאים מערביים. כתוצאה מהתרגול חשו אנשים רבים התחדשות אנרגטית והכירו בתוצאות
הריפוי הפנטסטיות של תרגול זה.
מסופר שתרגיל סרגל הטאי צ'י היה ידוע
במשפחתו של צ'יו-צ'אנג-טאו במשך דורות ארוכים, והוא עצמו למד את התרגיל מסבתו. היה
זה כשהיה בחור צעיר שהתעניין מאוד באומנויות לחימה. כבן למשפחה עשירה הוא למד אצל
מורה פרטי. יום אחד שאלה אותו סבתו:
"אתה לומד אומנויות לחימה?"
"כן" הוא ענה,
"האם אתה לומד על מנת להגן על עצמך
ולפגוע באחרים?"
"כן, זו מטרתי",
"זה נשמע מעניין. תוכל להכיר לי את
המורה שלך?"
צ'יו-צ'אנג-טאו הפגיש בין סבתו למורה
שלו לאומנויות לחימה. הסבתא ביקשה מהמורה לדחוף אותה. היא הבטיחה לו שלא יקרה לו
כלום במקרה שהיא תיפגע. המורה הסכים וניסה לדחוף אותה, אבל בכל פעם שניסה היא הדפה
אותו באלגנטיות. כאשר הבין המורה שהסבתא מסתדרת היטב עם דחיפותיו הוא ניסה להתקיף
בעוצמה רבה יותר. אך הוא לא הצליח לפגוע בסבתא, ובנוסף לכך היא תמיד הצליחה להדוף
אותו למרחק. סבתו של צ'יו-צ'אנג-טאו סיפרה שזו תוצאה של תרגול סרגל הטאי צ'י. היא
לא סיפרה לו על התרגיל קודם לכן מכיוון שחשבה שתרגול פשוט שכזה לא ירשים בחור צעיר
והוא לא יאמין לה.
התרגיל הפך למסורת בזמנו של הקיסר צ'י-הון-יואן,
שהיה הקיסר הראשון בשושלת "סונג". צ'יו-צ'אנג-טאו היה אחד מצאצאיו של הקיסר. כאשר
צ'י-הון-יואן ארגן מרד נגד שלטון שושלת ה"יואן" המונגולית, הוא פגש נזיר טאואיסטי
שעזר לו מאד. צ'י-הון-יואן הבטיח לנזיר שאם ינצח את המונגולים ויצליח להיות הקיסר
יקבל הנזיר את כל מבוקשו. לאחר שנים רבות של מאבק הצליח צ'י-הון-יואן להפיל את
השלטון המונגולי והפך לקיסר. כשפגש שוב את הנזיר הוא זכר את הבטחתו ושאל מה מבוקשו.
הנזיר אמר: "אני נזיר פשוט ואין לי צורך בהרבה, כל מה שאני צריך הוא מקום לתרגול
המדיטציה". הקיסר נתן לנזיר הר שעליו יוכל לבנות את מקדשו. "חייך יגמרו וההילה שלך
תעבור מהעולם" אמר הנזיר לקיסר, "לכן, כגמול על נדיבותך הרבה, אלמד אותך משהו שלא
רק ישפר את בריאותך ואת איכות חייך, אלא גם יוכל לעבור הלאה לדורי דורות". מה שלימד
הנזיר את הקיסר היה תרגיל סרגל הטאי צ'י.
הסבר טאואיסטי לסרגל הטאי צ'י הוא
שהוא מושתת על התנועה העוברית. כאשר העובר גדל בתוך הנוזלים של הרחם הוא מתחיל
להתנדנד על מנת להגיע לשיווי משקל. תנועה זו נשארת טבועה בגוף. הזזת הגוף בדרך זו
מניעה את הצ'י כפי שעושה העובר. סרגל טאי צ'י פועל כמו מטוטלת או כמו שעון המונע על
ידי קפיץ שמותח את עצמו. אין צורך לעשות כלום על מנת להתחיל לנוע. הגרביטציה מניעה
את המטוטלת (סרגל הטאי צ'י). התנועה היא של הגוף ולא של הידיים, ולכן אין לתת
לידיים להניע את הגוף. התנועה העוברית היא מאד מרגיעה - כמו שיר ערש לתינוק. אני
גיליתי שבזמן שמתרגלים תנועה זו קל יותר להיות מודע, לעומת תירגול במצב של עמידה.
בתנועה זו אינך מרגיש את העינוי הנובע משעמום כשאינך יודע מה לעשות
.
החזק את סרגל טאי צ'י במרכז כפות הידיים (Lao
Gong point) . לחץ מספיק על מנת
להחזיק ולא יותר. פסע חצי צעד קדימה כך שהמרחק בין כפות הרגלים יהיה בגודל סרגל
הטאי צ'י וכופף מעט את הברכיים. התחל להתנדנד לפנים ולאחור. בזמן התנועה לפנים העבר
את המשקל קדימה, לרגל הקדמית, ותן לידים לצנוח: יש לאפשר לגרביטציה למשוך את הידיים
ואת סרגל הטאי צ'י כלפי מטה. כאשר אתה מעביר משקל לאחור הרם את הידיים. תהליך זה
דומה מאד להליכה. אתה מעביר משקל ורגל אחת תומכת במשקל הגוף לשניה, שוב אתה מעביר
משקל ואז הרגל השניה תומכת בגוף. בזמן העברת משקל קדימה יש לאפשר לעקב של הרגל
האחורית להתרומם מעט, אולם על הבהונות להישאר בקשר עם האדמה. כאשר המשקל עובר אחורה
תן לבהונות של הרגל הקדמית להתרומם מעט אך השאר את העקב בקשר עם האדמה. תנועת
הנדנוד של הגוף קדימה ואחורה, וכן הורדת הידיים והעלאתן כשהן אוחזות בסרגל טאי צ'י,
יצרו מעגל קטן. אל תעשה את המעגל עם הידיים אלא תאפשר לתהליך לקרות בעזרת הגוף. אם
תנסה לעשות את התנועה ולאלץ את הידיים לנוע במעגל תהפוך להיות נוקשה. תשתדל להרפות
ופשוט תאפשר לתנועה לקרות. תרגול בצורה זו יצור מעגל טבעי. נשום רגיל והבט למרחק של
כשלושה מטרים קדימה מבלי שאתה ממוקד בדבר כלשהו. תהיה מודע לעצמך, לגופך ולתנועתו.
תאפשר לתנועה לעסות את גופך (שים לב, למשל, ללחץ על כפות רגליך בנקודות החשובות).
כל התנועות האחרות של סרגל הטאי צ'י
מושתתות על אותם העקרונות. אל תדאג לגיוון, התנועות החשובות ביותר הן הבסיסיות
והפשוטות ביותר. תתאמן שלוש עד חמש דקות בכל צד, שלוש פעמים ביום. את התנועה אפשר
לעשות גם בכיוון ההפוך: כשמעבירים משקל אחורה, מורידים את סרגל הטאי צ'י,
וכשמעבירים משקל קדימה מרימים אותו. זהו המעגל ההפוך לרוב האנשים - הרוב מרגיש טבעי
יותר עם כיוון המעגל הראשון, אך ישנם מעט אנשים שמרגישים טוב יותר עם הכיוון ההפוך.
תתרגל את התנועה שיוצרת הרגשה טובה יותר עבורך, מכיוון שההרגשה תלויה בזרימה
הפנימית של הצ'י בגופך.
ואריאציה נוספת של התרגול היא להרים
את הידיים לגובה הכתפיים. בזמן העברת המשקל קדימה מקרבים את הידיים לגוף במישור
אופקי. כאשר מעבירים את המשקל אחורה מרחיקים את הידיים. זוהי התפתחות קווית של
התנועה הבסיסית.
תרגול סרגל הטאי צ'י מפתח מודעות.
מודעות מפותחת היא החופש האולטימטיבי. היא עוזרת לצ'י לשקוע לטאן דיאן (אזור הבטן
התחתונה) וכן עוזרת להיות רגישים יותר לגרביטציה. אתה מתרגל העברת משקל מרגל לרגל,
ולאחר זמן תגלה שהמודעות שלך לרגליים תגדל. כל חלק של כף הרגל מחזיק את הגוף. תהיה
ממוקד. אתה תבין שלכל נקודה על כף הרגל יש את הידע כיצד להחזיק את הגוף באיזון. אל
תיתן למחשבות לשוטט. בתרגיל זה החלק היחידי שזז הוא הטאן דיאן (אזור הבטן התחתונה)
ולכן תתמקד שם. זה קורה מעצמו - אין צורך להשתמש בכוח. תהיה כאן ועכשיו. כשאתה נמצא
כאן אתה מוריד ומעלה את סרגל הטאי צ'י. ככל שממשיכים בתרגול מפתחים מודעות גבוהה
יותר. המודעות למשקל סרגל הטאי צ'י מושכת את הידיים למטה. אם הגוף אינו מרגיש את
המשקל של סרגל הטאי צ'י הוא לא יוכל לשקוע. הגוף יודע להבדיל. עם הזמן הגוף נהיה
רגיש למשקל של סרגל הטאי צ'י כך "שיתוש לא יוכל לנחות עליו". תרגל שלוש פעמים ביום
למשך מאה ימים. עם הזמן תוכל לכופף בירכיים בנוחיות ולשקוע נמוך יותר. יכול לקחת
הרבה שנים עד שתוכל לשקוע נמוך מאד מבלי לאבד את תחושת הקלילות, ואפילו אז לא בטוח
שתוכל להישאר במצב זה יותר ממספר דקות.
על פי מאסטר פונג-הא
|
